תמר מסר

תמר מסר

בין אבן לברכה

העבודה נולדה מתוך התבוננות בנבואת חורבן מודרנית, המגולמת בדבריו של אלברט איינשטיין:

״אינני יודע באיזה נשק ישתמשו במלחמת העולם השלישית, אך ברביעית ישתמשו במקלות ואבנים״.

אמירה זו אינה רק אזהרה טכנולוגית, אלא תהייה על גורל התרבות האנושית. היא מתארת מעגל טרגי שבו

הבחירה בעץ ובאבן כחומרי הגלם הקידמה המדעית הופכת לכלי להשמדה עצמית, המחזיר את האדם לנקודת האפס.

והאבנים״ שעליהם דיבר איינשטיין. המרכזיים של היצירה אינה מקרית. אלו הם החומרים הבסיסיים ביותר, ה״מקלות

– הם מייצגים את מה שנותר אחרי שהמסכים כבים והפלדה ניתכת. העבודה מתייחסת למושג המקראי ״גוג ומגוג״

לא רק כאירוע אפוקליפטי היסטורי, אלא כמאבק פנימי ומתמשך בין יצירה להרס.

״שתוליכנו לשלום, ותצעידנו לשלום, ותדריכנו בלב המבנה הגולמי והחשוף, שילבתי מילים מתוך ״ברכת הדרך״:

מבקשת הניגודיות בין החרדה מהחורבן לבין הטקסט התפילתי לשלום... ותגיענו למחוז חפצינו לחיים לשמחה ולשלום״.

הדרך שבה אנחנו לא רק צועדים, אלא גם מונחים על ידי – לייצר מרחב של תקווה. הברכה מסמנת את הכיוון הראוי

העבודה היא תזכורת ויזואלית לצומת הדרכים שבו אנו ניצבים: האם נבחר בדרך שתחזיר שאיפה עמוקה לשלום ולחיים.

. בחיים, בשמחה ובשלום – אותנו אל האבן, או בדרך שתביא אותנו אל מחוז חפצנו

ס״מ 09x23 מדיה מעורבת,